ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות.
השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה.
השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.

בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים "גניזת אירופה", נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב"גניזה" זו.

בספר זה מתפרסמים קטעים מקיפים מתוך 11 חיבורים שטרם נודעו. בחלקו הראשון נדפסים חמישה פירושים חדשים למקרא של חכמי צרפת, איטליה וגרמניה בימי הביניים. חלקו השני כולל שישה פירושים לתלמוד הבבלי, שנכתבו למן שלהי תקופת הגאונים ועד למאה ה-13. לכל אחד מהחיבורים מוקדש מבוא מפורט, ובראש הספר נוסף מבוא כללי רחב על "גניזת אירופה".

הספר משנה ותוספתא כתובות: נוסח, פרשנות ועריכה כולל מהדורות חדשות של מסכת כתובות במשנה ובתוספתא ומציע דגם חדש של ההדרת שני החיבורים האלה במקביל, כדי להמחיש את תלותם ההדדית ולהקל על קריאתם הסינופטית.

המבוא עוסק בהרחבה בסוגיות מרכזיות בחקר המשנה והתוספתא, ובייחוד בסוגיות הקשורות לביקורת הנוסח של שני החיבורים הללו, ומסביר את העקרונות המונחים ביסוד המהדורות הכלולות בספר. לאחר מכן מחולקת המסכת, הן במשנה והן בתוספתא, ל-16 חטיבות נושאיות. לפני כל חטיבה באה הקדמה המתמקדת בסידור החומר שבה במשנה ובתוספתא ובטיב הקשרים בין שני החיבורים הבאים לידי ביטוי בחטיבה. לאחר מכן מובאות שתי המהדורות, כאשר קטעים מקבילים במשנה ובתוספתא מוצגים במידת האפשר זה מול זה. כל אחת מן המהדורות מלווה בשינויי נוסח נבחרים ובפירוש.

This book breaks new ground in several areas of Talmudic philology, especially with regard to the central work of classical rabbinic literature, the Mishnah, and its companion volume the Tosefta. The first section, devoted to the textual criticism of the Mishnah, exposes a number of widespread fallacies with regard to the so-called "Palestinian" and "Babylonian" manuscripts of this work. The second section, the largest and most innovative of the book, seeks to place the textual criticism of the Tosefta on a firm foundation on the basis of a detailed analysis which upends the scholarly consensus in this area. The third section contributes to the ongoing debate concerning the relationship between Mishnah and Tosefta, emphasizing the mulifaceted nature of this relationship which varies substantially from one passage to another.

Finally, the afterword makes an impassioned plea for editors of classical rabbinic texts to abandon the antiquated notions of legitimate editorial practice which still prevail in the field in favor of approaches which have long been accepted in other disciplines.

רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג, גדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ג, היה מגדולי המשיבים בימי הביניים. תשובותיו הרבות של מהר"ם נדפסו בשורה ארוכה של קבצים, ואליהן מצטרפות עתה 501 תשובות חדשות, חלקן שלו וחלקן של חכמים אחרים מקרב "בעלי התוספות". תשובות אלו נאספו בספר זה מתוך עשרות כתבי יד, ונוספו להן הערות, מבוא רחב ומפתחות מפורטים בשני כרכים.

אוצר יקר נתגלה בספרייה הציבורית והאוניברסיטאית בז'נבה (בתצלום). שלוש מאות וחמישים דפים מהגניזה הקהירית, הכוללים מגוון נושאים בחיי התרבותהיהודית וביניהם תעודות אותנטיות המאירות את חיי הקהילה היהודית במצרים במאות האחת עשרה והשתים עשרה.האוסף נקנה בקהיר בשנת /71896 (שהואהתאריך 'הרשמי' של גילוי הגניזה בידי ש"ז שכטר) על ידי פרופ' ז'יל ניקול(Jules Nicole) , פפירולוג מאוניברסיטת ז'נבה, שיצא לתור אחר פפירוסים יווניים.כ'נספח' לחומר היווני שקנה, ציידו אותו המוכרים בקופסת פח מלאה כתבים יהודיים. מאז שהגיע האוסף לז'נבה, הייתה קופסת הפח 'גנוזה' בספרייה, בלאשאיש ידע על קיומה. לפני כחמש שנים במסגרת המפעל הגדול לחקר פפירוסים יווניים המצוי בספריית האוניברסיטה נערכו מחדש פרסומיו של פרופ' ניקול.משניערו את ממצאיו נתגלתה גם קופסת הפח.

האוסף כולל קטעי מקרא, תרגומי מקרא, פירושי מקרא (בערבית) וחיבורי מסורה; משנה, תלמוד, מדרש, חיבורי גאונים; ספרי הלכה, תפילה שירה ופיוט,תעודות היסטוריות, מכתבים, שטרות וספרות הכתובה בערבית יהודית. היחס הכמותי בין תחומי הספרות שבאוסף דומה ליחס ביניהם בגניזה הקהירית כולהויש בו קטעים חדשים בעלי עניין מיוחד. בספר מוצגים כל קטעי הגניזה שבאוסף בידי חוקרים כל אחד בתחומו. תחילה מתועד כל המצאי בקטלוגים (כולל השלמות לקטעים מן המצוי באוספי הגניזה האחרים) ובחלקו השני מתפרסמים מחקרים מפורטים המציגים את החומר החדש העולה מן הקטעים.

גילוין של מגילות קומראן היה אחת התגליות החשובות ביותר במאה העשרים; הוא יצר תחום מחקר חדש, והשפיע עמוקות על מחקרם של תחומים אחרים: הספרות היהודית הקדומה, ההיסטוריה של ימי בית שני, נוסח המקרא, פרשנות המקרא הקדומה, הספרות התלמודית, הנצרות, הלשון העברית  ועוד. החומר הכולל כמה מגילות במצב טוב ואלפים רבים מספור של קטעים קטנים, שרידים בודדים של מגילות -האיר באור חדש את כל התחומים הללו, פתר שאלות ישנות והעלה שאלות חדשות.

שלושים המאמרים שנכתבו במיוחד לספר, פרי עטם של חוקרי מגילות בעלי שם, מעמידים מבוא מקיף לטקסטים מקומראן, סגנונם ועולמם. המאמרים עוסקים במגוון רחב של נושאים, ובהם: התגליות הארכאולוגיות, המגילות המקראיות, סקירתן של מגילות חשובות וסוגות מרכזיות, עולמם של כתבי קומראן - כיתיתיות, תאולוגיה, לוח השנה, לשון המגילות ועוד, היחס בין קומראן לכתבים אחרים - ספרים חיצוניים, ספרות נוצרית וכתבי חז"ל. בדר"כ המאמרים מפגישים את הקוראים עם הטקסטים גופם: במרכזם של מאמרים רבים קטעי מגילות מלווים בביאורים ולעיתים גם תצלומי הקטעים.